השפלה 3, כפר-סבא 4440003

tamimachnai@hotmail.com

Tel: 054-6635984

  • YouTube - Grey Circle
  • White Facebook Icon

© 2017 by Tami Machnai. Proudly created with Wix.com

 

מה קורה כאשר יותר מדי חפצים "מעוררים שמחה" ?

 

כל תהליך סדר משמעותי מתחיל בניפוי כל מה שמיותר.

אבל קורה לא פעם שאנו מגלים קושי. נדמה לנו שחפצים רבים מדי מעוררים בנו שמחה - ואנו מתקשים לשחרר את הרוב. מצב כזה הופך את כל תהליך הסדר לקשה פי כמה למן ההתחלה. אנחנו רוצים ליצור בית מסודר אבל יותר מדי פריטים, גם אם הם אהובים, יכבידו עלינו בסופו של דבר ויטרפדו את הסדר ועל אחת כמה וכמה את האפשרות לשמור עליו.

 

הנה כמה דרכים שיכולות לעזור:
 

 

התחילו עם הכפילויות

 

אנשים רבים קונים כפולות של פריטים מסוימים כמו חולצות שחורות וג'ינסים. אם יש לנו כפולות רבות מידי של פריט העומס עשוי להקשות עלינו למצוא את המובחרים שבאמת מוצלחים.

 אם יש כפולות בארון אני ממליצה להתחיל בהתמקדות בקטגוריה אחת שבה יש לך כפילויות (חולצות שחורות לדוגמא) ולעזוב את שאר החולצות ופרטי הלבוש לשלב מאוחר יותר. אני ממליצה לחלק כל קבוצה לתתי-קבוצות. לדוגמא:חולצות יומיומיות, אלגנטיות, חולצות עבודה, בית/שינה, ספורט וכו.

עכשיו מסתכלים בתוך כל תת- קבוצה ומנסים לדלל את אלה שפחות מוצלחות או פחות מחמיאות לכם - ולתרום אותן . נצלו את ההזדמנות לשאול את עצמכם כמה כפילויות אתם באמת צריכים בין כביסה לכביסה. אם אתם מכבסים את הבגדים שלכם כל שבוע, אז אולי 10 עד 15 חולצות תהיה כמות מספקת עבור רוטציה מעניינת ומגוונת , ובאותה העת גם לא תצטרכו לכבס יותר פעמים במהלך השבוע. באופן דומה, שאלו את עצמכם כמה גופיות שחורות של ספורט אתם אכן צריכים בפועל. התשובה צריכה להיות עניינית-כמותית לחלוטין.

 

 

 

באותו אופן ממליצה לכם להפרד גם מחפצים כפולים אחרים כמו סרוויסים של כלים לאירוח – בעיקר כאלה שאינם יומיומיים שאנחנו נוטים לשמור "למקרה ש...".

צמד ה"מינימליסטים" האמריקאים, ג'ושואה פילדס מילבורן וריאן ניקודמוס, מתייחסים למילים JUST IN CASE ( "למקרה ש..") כאל המילים המסוכנות ביותר בשפה האנגלית. למרות שהכוונות שלנו יכולות להיות מאד אמיתיות לגבי אותם החפצים שאנחנו שומרים - לוחות זמנים עסוקים וחיים מאותגרים בניהול זמן מקשים עלינו לממש בפועל את כוונותינו בהווה, שם אנו גם נתקעים. יעזור לנו פי כמה וכמה אם נסכים להיות כנים ומציאותיים ולהכיר בכך שבהווה החפצים הללו מכבידים עלינו. יש לקבל ולכבד את זה ולסמוך על כך שבעתיד נוכל למצוא את מבוקשינו כשנזדקק לו.

 

להשמיש + להנגיש, או להוריש

 

בדקו את אביזרי הדקורציה שבביתכם שאינם מוצגים כי אם מאוכסנים, או גרוע יותר, מסתובבים לכם "בין הרגלים" חסרי תוחלת. זה נהדר שיש לכם פרטי דקורציה ואמנות סביבכם אבל אתם חייבים לבצע בדיקה רצינית כלפי אלה שמאוכסנים ללא כוונת תצוגה.

 

נניח שיש לכם אהיל ישן או ציור יפה מבית סבתא שאינו מוצג. שאלו עצמכם בכנות מדוע לא השמשתם בפריט הזה עד היום. פעמים רבות תגלו שהוא שוכב באיזו פינה זנוחה או חסר תכלית כבר שנים רבות. הכניסו כנות לתמונה ובדקו את עצמכם: אם אתם באמת ובתמים אוהבים פריט דקורציה מסויים עליו להיות מוצג ובעל משמעות. עליכם להיות איתו בקשר.

 

 

 

אם אתם לא מציגים אותו זה מצריך בדיקה אישית.

יתכן שתגלו שחלק מהפריטים נשמרו פשוט כי היה לכם חבל או לא נעים לזרוק( עוד על סוגיה זו -בהמשך). לסבתא שלי למשל היה אוסף מקסים של כלי חרסינה. הם הזכירו לי אותה והיו באמת מאד יפים אבל ידעתי שלא אציג את האוסף לעולם- זה פשוט לא מתאים לבית שלי ותופס הרבה מקום.  לכן בחרתי כמה פריטים בודדים מועדפים, השמשתי אותם בפינות שונות משמעותיות בבית ( למשל בתור כלי אכסון לתכשיטים או כלים יפים לעציצים)  ונפרדתי מהשאר. עכשיו, במינון הנכון, במקום הנכון ועם תכלית, יש לי איתם קשר עין קבוע, הם משמחים אותי פי כמה והם לא מעמיסים או מכבידים על חיי - מה שהיה קורה אם הייתי שומרת את כל הסט. (ואגב, הדבר נכון גם לגבי סטים של כלים שאינן עתיקים או ירושה מסבתא שלכם). באופן דומה טיפלתי בתמונות של עבודותיו היפות של אבי כשמסגרתי כמה מהן למזכרת,כמה תמונות בלבד, בודדות אך משובחות.

נסו לטפל באופן הזה באוספים/סטים או סדרות של פריטים שמסתובבים בביתכם ללא מטרה אמיתית. אם תהיו לגמרי כנים ותקדישו לעניין תשומת לב תגלו שחפצים שאינם מושמשים מאבדים לגמרי את ה"נשמה" שלהם והופכים לערמות של נייר/חרסינה/ בד וכו'.

 

 

 

 

במקום זאת כאשר אתם בוחרים לשמור רק כמה פריטים בודדים ואהובים במיוחד מתוך הקבוצות הללו אתם מעניקים לאלה שכן השארתם הרבה יותר נוכחות - כמו מעין צביון של קופסת-זכרונות קטנה. כך שאם אתם טוענים שחפץ מסוים יקר לכם באמת בחנו קודם כל בכנות את האופן שבוא הוא מוצג (או מאוכסן). ואם אחרי בדיקה מדוקדקת וכנה בכל זאת יש פריטים חשובים שעליכם לשמור באכסון ולא להציג ברחבי הבית( כמו מסמכים/צילומים ואמנות מסויימת), בדקו שני דברים: א. שהכמות היא הגיונית ( משהו בסדר גודל של מגירה אחת בשידה) וב. הקפידו להגן עליהם מפני נזק על ידי אחסון נכון, אטום ושמכבד את ערכם. קחו בחשבון שבתהליך אמיתי של סדר שבו אנו מפתחים יכולת כנות הולכת וגדלה למול עצמנו ורגשותינו יתכן מאד שתגלו שאתם לא ממש אוהבים אף פריט מתוך האוסף האהוב, שהפך בנתיים ל"אוסף האהוב לשעבר".  זה טבעי. ברכו אותו לשלום, הודו לו ושחררו.

 

 

את עקרון ה" להשמיש+להנגיש או להוריש" כדאי להחיל על כל מה שמאופסן אצלכם ושאינו מוצג.

לא מדובר על דקורציה בלבד. אם אתם רוצים שהבית שלכם יהיה בית חי בעל נשמה פועמת החפצים שבו מוכרחים להיות מונגשים לכם ולשמש אתכם מבחינה פונקציונלית או אנרגטית, אחרת הם הופכים לנטל.

 

צלמו והיפרדו מחפצים נשכחים מעברכם

.

האם אתם פוגשים מדי פעם מחדש פריטים מעברכם אשר מעלים בכם חיוך או זכרון נעים? האם ברוב השנה הפריטים האלה אינם חסרים לכם בחיי היומיום כלל?

אם התשובה היא כן, ייתכן שתרצו לשקול מחדש אם אכן שווה לשמור אותם למען כמה דקות של שמחה פעם ב...

 

אם אתם מרגישים שקשה לכם להפטר מחפצים מהסוג הזה כדאי לכם לשקול אולי לצלם אותם למזכרת. בדיוק כמו זכרונות מחוויות - לא הכל חייב להיות שמור כחפץ ולא פעם צילום מספיק ומספק מאד. צילום של ציורי ילדים שמשמחים אתכם למשל היא דרך מצוינת לשמור את הזיכרון ללא העומס החמרי.

אם אתם חוששים לראות את התמונה מאוחר יותר ולהתמלא בחרטה על השלכת הפריט אני ממליצה לכם להתמודד עם זה בכנות כעת ולהחליט ללא דחיה אם הוא נשאר בחיים שלכם או לא. אם החלטתם שכן, וודאו שהחפץ יוצג כראוי ( זכרו את הסעיף הקודם). אך אם החלטתם שלא - מחזרו, מכרו או מסרו את הפריט. התחייבו להחלטה שלכם ואל תסתכלו אחורה!

אם שכחתם את הפריט כבר בעבר, סביר להניח שתשכחו אותו שוב אם יעלם. אם בחרתם לצלם, זכרו כי גם את קבצי התמונות יש לשמור מאורגנים באלבומים דיגיטליים או תיקיות, אחרת הם עלולים בסופו של דבר ללכת לאיבוד או להפוך לעומס דיגיטלי.

המלצה שלי לאפליקציה נחמדה לתיעוד ציורי ילדים ועוד: https://keepy.me/

 

 

 

להיפרד מדברים שמעוררים רק זיכרונות של שמחה

 

עלינו לשאול את עצמינו האם הפריטים שאנו מעריכים מביאים לנו שמחה עכשיו, בשלב זה של חיינו.

לפעמים מפתה להחזיק בדברים שעוררו בנו שמחה בעברינו. לדוגמא, יתכן שיש לכם פריט לבוש אשר העניק לכם בטחון לפני 20 שנה, אשר הרגשתם איתו יפים כאשר לבשתם אותו למסיבה או לדייט. אבל האם אותו בגד באמת מעורר בכם שמחה ברגע הנוכחי ורלוונטי לחייכם בהווה?

אם גיליתם כי הזיכרון הוא המשמח ולא התחושה העכשוית –שחררו לשלום את הפריט.

 

באופן דומה, שמתי לב כי לקוחות רבים שומרים בגדים אהובים בתקווה שיום אחד הם יתאימו להם שוב ( אחרי שירזו וכד'). אבל הרבה פעמים הגוף משתנה במשך השנים ואם הדבר כך גם אצלכם הגישה שלי היא פשוט להפרד מבגדים שכבר אינם הולמים אותנו. אם מאוחר יותר תגיעו ליעדי הגזרה והכושר שלכם, התאימו לעצמכם אז לבוש חדש ועדכני.

 

מארי קונדו מתייחסת בספרה בתוך קטגוריית הספרים לאותם הספרים שלזרוק אותם היה בבחינת טאבו מבחינתה - הספרים המהווים את עמודי התווך הספרותיים בחיינו ושמשום כך הם שייכים ל"היכל התהילה". אני נוטה להמליץ להתייחס באותו אופן גם לחפצים בקטגוריות אחרות כמו בגדים. אם בכל זאת אתם מגיעים למסקנה שיש לכם כמה פריטים מעלפים שאתם מתכוונים לשמור ולנצור התייחסו לפריטים הללו כאל פריטי "היכל התהילה".  הם ספורים, יחודיים ומתאימים לתצוגה ממש. הייתי שומרת אותם בקופסא מיוחדת, לא גדולה ומאכסנת אותם במקום גבוה בארון הבגדים. באופן דומה ( בעיקר מבחינת הפרופורציות) ניתן להתייחס לחפצים אחרים מעברכם שאינם רלוונטים להווה  אשר אתם מתקשים לשחרר . הם צריכים להיות שייכים " להיכל תהילה" קטן וממוקד, אחרת מקומם בעבר ולא בהווה. (במקביל שימו לב וודאו שהבית שלכם לא מתמלא בלי משים ביותר מידי "היכלי תהילה".... )

 

 

שחררו פריטים שאתם מרגישים מחויבים למצוא בהם שמחה אבל בפועל לא מצליחים

 

לפעמים המאמצים שלנו לערוך סדר מסוכלים על ידי האשמה שבוויתור על רכוש מסוים.

אנו עשויים להתפתות לשמור ירושות משפחתיות כלשהן כגון תחרות, תמונות או כלי חרסינה של סבתא כדי שנוכל להוריש אותם גם לילדים שלנו. במקרים כאלה אני ממליצה לכם מכל הלב לבדוק תחילה עם הילדים עצמם ( בעיקר אם הם כבר בוגרים) כדי לברר האם הם בכלל רוצים לקבל את הירושה. אם הם לא, בכך שאתם שואלים אותם עכשיו אתם חוסכים להם את הנטל של ירושות שהן תוצאה של החלטות שאתם עצמכם לא עשיתם. קפיש?

 

כאשר אתם באים לבחון פריטים שאתם מרגיש מחויבות לשמור, שיקלו האם הם באמת מוסיפים ערך לחיים שלכם. אם לא, תנו להם ללכת. אם יש ברשותכם פריטים עם ערך היסטורי, ייתכן שתרצו לשקול למכור או לתרום אותם למוזיאון. בכל הנוגע למתנות, זכרו כי אתם לא אנשים רעים או חברים כפויי טובה אם אתם מחליטים לא לשמור משהו שניתן לכם במתנה.  צמצום החפצים שלכם יכול להיות משימה קשה ומתישה מבחינה רגשית. לפעמים זה לוקח כמה סבבים לפני שאנו מגיעים למטרות שלנו. אבל לדמיין את החלל האידאלי שלכם מסודר ולדבוק בחזון יכול לעזור לכם להישאר מפוקסים ומחוברים למוטיבציה.

וזכרו תמיד להיות עדינים עם עצמכם תוך כדי עבודה - כל צעד שתנקטו יקרב אתכם לבית המסודר ולחיים שאתם מאחלים ומדמיינים לעצמכם בחזונכם.

 

שתפו : מאילו פריטים אתם מוצאים שקשה לכם במיוחד להרפות? איזו עצה היתה מועילה במיוחד עבורכם?

 

במאמר הבא, האחרון בסדרה, אספר לכם מה אפשר לעשות כאשר שום דבר לא מצית בנו שמחה...

 

להתראות :)

................................

 

שלכם,

 

תמי

 

 

Please reload

Blog

פוסטים

מה קורה כאשר יותר מדי חפצים "מעוררים שמחה" ?

June 11, 2018

1/10
Please reload

ארכיון
Please reload

Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon