השפלה 3, כפר-סבא 4440003

tamimachnai@hotmail.com

Tel: 054-6635984

  • YouTube - Grey Circle
  • White Facebook Icon

© 2017 by Tami Machnai. Proudly created with Wix.com

 

השפעתו של בלאגן על הבריאות שלנו

בלאגן יכול לשחק תפקיד משמעותי בהרגשה שלנו לגבי הבתים שלנו, מקום העבודה שלנו ולגבי עצמנו.

 

בתים ופינות עבודה מבולגנים עשויים להפגיש אותנו עם חרדה, חוסר אונים ועם תחושת הצפה. 

ובכל זאת חוסר סדר ועומס חמרי רק לעיתים נדירות מוכרים באופן רשמי כמקור רשמי או ואמיתי של לחץ בחיינו.

 

 

 

מדוע בלאגן( באנגלית CLUTTERׂ) מוביל לכל כך הרבה מתח?

 

  • בלאגן מפציץ את מוחנו בגירויים מוגזמים ( ויזואלי, חוש ריח, חוש מישוש), וגורם לחושים שלנו לעבוד שעות נוספות על גירויים שאינם נחוצים או חשובים.

  • בלאגן מעיק עלינו ידי הסבת תשומת הלב שלנו הרחק ממה שבו אנו צריכים להיות ממוקדים.

  • בלאגן מקשה עלינו להירגע, פיזית ונפשית.

  • בלאגן שולח למוחינו מסרים בלתי מרפים על כך שעבודתנו אינה מסתיימת לעולם.

  • בלאגן מייצר בתוכנו חרדה משום שאנחנו אף פעם לא בטוחים מה יידרש מאתנו מבחינה אנרגטית כדי להגיע לתחתית הערימה...

  • בלאגן יוצר תחושות של אשמה ( "אני צריך להיות יותר מאורגן") ומבוכה, במיוחד כשאחרים עוצרים במפתיע לביקור בבתינו או במקום העבודה שלנו.

  • בלאגן מדכא את היצירתיות ואת הפרודוקטיביות. הוא פולש לאותם שטחים פתוחים המאפשרים לרוב האנשים לחשוב, לקיים סיעור מוחות ולפתור בעיות ואתגרים.

  • בלאגן מתסכל אותנו בכך שהוא  מונע מאיתנו לאתר את מה שאנחנו צריכים למצוא מהר (למשל קבצים וניירת שהלכו לאיבוד ב"ערימה" או מפתחות שנבלעו בתוך העומס).

  • בעבודה, כאשר אנחנו חווים בלאגן אנו חוזרים הביתה עם מותשות נפשית. בהרגשה שאנחנו לא באמת משיגים כלום. 

 

במהלך השנים האחרונות, ככל שאנו נכנסים עמוק יותר לתוך עידן השפע כך גם המצוקה סביב עניין בלאגן ועומס גדלה. 

אנשים רבים חשים יותר ויותר שהם זקוקים לדרכים שיעזרו להם להפחית את הרעש והעומס, הן החמרי והן הדיגיטאלי,  כדי לחזור להתמקד ביצירה ולהקדיש את הזמן שלהם לדברים החשובים באמת. 

 

 
פרודוקטיביות מתאפשרת במצב של שקט נפשי ויש חשיבות לצמצום הצריכה ולמציאת דרכים לקצץ עומס.

 

איך בלאגן קורה?

 

אנחנו צוברים דברים בגלל מספר סיבות. יתכן שאנחנו  חושבים שנצטרך להשתמש בחפץ מאוחר יותר, יתכן שיש לו ערך סנטימנטלי, או שאולי הוצאנו עליו כסף טוב ואנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לשמור על הפריט, גם אם לא נגענו או השתמשנו בו בשבועות, חודשים, או שנים האחרונות.

 

לפעמים אנו נאחזים בספר שקנינו לפני שנה כי אנחנו נשבעים שנקרא אותו. כנ"ל לגבי זוג נעליים "הורסות" שהארוע הנכון עבורן עדין לא הגיע...

 

אבל במציאות כנראה קרה אחד מהדברים הבאים: או שעשינו טעות לקנות את הדברים האלה מלכתחילה או שהתפקיד שלהם בחיינו הסתיים.

 

בשני המקרים זה ממש כואב למוח שלנו להשלים עם העובדה של הוויתור.

חוקרים באוניברסיטת ייל זיהו לאחרונה כי שני אזורים במוח הקשורים לכאב -קליפת החגורה הקדמי והאינסולה - מאירים בתגובה לפרידה מפריטים שבבעלותינו ושוויתור על חפץ יוצר במוחינו איתות של כאב. 
זהו בדיוק אותו אזור במוח שמאיר כאשר אנו חשים כאב פיסי כמו במצבי כוויה, חתך וכד'.

 

המוח חווה אבדן חפץ שאנו מעריכים כחשוב באותו האופן שבו הוא חווה כאב פיסי, וככל שאנו מחויבים רגשית או כלכלית לפריט יותר - כך נתקשה יותר לשחרר אותו. כאשר מדובר בחפצים פיסיים, מגע שנוצר עם פריט יכול לגרום לנו להיות יותר קשורים אליו רגשית. מחקרים הגיעו למסקנה שככל שאנו נוגעים זמן ממושך יותר באובייקט, כך גדל הערך שניתן לו, כתוצאה מהתקשרות רגשית שנוצרת.

 

חברת אפל (APPLE) מכירה היטב את ההשפעה של מגע על הפסיכולוגיה של הקונים והחנויות שלה מתוכננות באופן מבריק כדי שהקונה יפתח קשר רגשי למוצרים שלהם. כל התצוגה בחנויות שלהם מיועדת כדי למשוך מגע ,משחק והתנסות, וכתוצאה מכך –התקשרות רגשית. חווית הבעלות חשובה יותר מהמכירה. 

 

כשאנו מכניסים פריטים חדשים לתוך חיינו אנחנו מקשרים באופן אינסטנקטיבי תחושת ערך לפריטים האלה, מה שהופך את הוויתור עליהם בעתיד לקשה . 
החיבור הפסיכולוגי הזה לחפצים הוא מה שמוביל בסופו של דבר להצטברות של חומר בחיינו.

 

השפעת הבלאגן על המוח שלנו

 

בין אם זה שולחן הכתיבה שלנו במשרד או ארון הבגדים, חפצים עודפים בסביבתינו יכולים ליצור השפעה שלילית על היכולת שלנו להתמקד ולעבד מידע. זה בדיוק מה שמדענים באוניברסיטת פרינסטון מצאו כשבחנו את האופן שבו מבצעים אנשים משימות בסביבה מאורגנת לעומת בסביבה לא מאורגנת.

תוצאות המחקר הראו כי העומס הפיזי בסביבה שלנו מתחרה על תשומת הלב שלנו .התוצאה היא פגיעה בביצועים ועליה ברמת המתח. צוות חוקרים מאוניברסיטת UCLA צפה ב 32 משפחות בלוס אנג'לס ומצא שבקרב האמהות שהשתתפו במחקר הורמון הלחץ עלה באופן משמעותי ואף מדאיג במהלך הזמן שהם בילו בנסיון לארגן את חפציהם.

 

בדומה למה ש"מולטי טאסקינג"( ריבוי משימות) עושה למוח שלנו, עומס פיזי מעמיס על החושים שלנו , גורם לנו להרגיש לחוצים ופוגם ביכולת שלנו לחשוב באופן יצירתי. העומס אינו רק פיזי.

 

קבצים במחשב, הודעות מחשבונות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכל מה שמשמיע "פינג" בלילה מתחרים גם הם על תשומת הלב שלנו. כך נוצר פורמט חדש של חוסר סדר - הפורמט הדיגיטלי - ששוחק עוד יותר את היכולת שלנו להתמקד ולבצע משימות יצירתיות.

 

כשיש רשימות TO Do  שמרחפות בראשינו באופן קבוע, או כשאנחנו שומעים באופן קבוע התראות דיגיטליות שונות מן המחשב והטלפונים שלנו מוחינו לא מקבל את ההזדמנו להכנס באופן מלא לזרימה ותהליך יצירתי.

 

כאשר המוח חווה עומס כזה אין לו ברירה אלא לפצל את כוחו. התוצאה היא שאנחנו הופכים להיות גרועים יותר ויותר ב:

  • סינון מידע

  • יכולת החלפה מהירה בין משימות שונות

  • יכולת לתחזק זיכרון עבודה חזק.

 

חשוב לזכור שההגדרה של מה זה "מסודר" לעומת "לא מסודר" היא הגדרה מאד אישית!

חוקרים מצאו כי אנשים מסוימים צריכים קצת בלגן בסביבתם  בכדי להרגיש השראה ולעשות את עבודתם. שולחן נקי מידי נתפס אצל אנשים מסוימים כמשהו רדום- אינדיקציה לכך ששום מחשבה או עבודה לא מתבצעת.  לכן הסבלנות לחוסר סדר משתנה מאדם לאדם ותפיסת "סדר" לעומת "בלאגן" תהיה תמיד התפיסה האישית והכנה שלנו עצמינו בלבד- ולא של אף אחד אחר עבורינו. יחד עם זאת עלינו לשאוף ליצור סביבות עבודה שעוזרות לנו להתנהל בנינוחות ובקלות.

המליונר גרהם היל שהחליף את אחוזת הפאר שלו בדירה קטנה ומינימליסטית בניו-יורק אמר בראיון לניו-יורק
טיימס: "הנסיון שלי לימד אותי שמגיע שלב שבו לחפצים החמריים שלנו יש נטיה לדחוק הצידה את הצרכים הרגשיים בהם הם אמורים לתמוך...

 

בלאגן, בין אם פיזי או דיגיטלי הוא  משהו שתמיד נצטרך להתמודד איתו אבל הוא ניתן לשליטה.

אם נמצא את הדרכים לנווט את הצריכה שלנו לטובתנו נקבל תחושה של כוח! הראש שלנו יהיה משוחרר יותר ויהיה בו יותר מקום ליצירה וחוויות חיים. 

 

קיימות דרכים שונות ומגוונות לטיפול בבלאגן ובהן ניגע ברשומות הבאות.

חלקן לוגיסטיות/טכניות, חלקן אנרגטיות ורגשיות וחלקן כרוכות בשינוי הרגלים.

הפעם אשאיר אתכם עם מחשבה ורעיון אחד שאולי יעזור ויצור טריגר מחשבתי קטן :

 

אחד העקרונות של עיצוב טוב הוא עבודה במסגרת אילוצים והגבלות.

נוכל לקיים את אותו העקרון כדי ליצור מערכת שליטה בצריכה שלנו.  לדוגמא- להחליט לא לקנות ספר חדש עד שאנחנו לא מסיימים את זה שאנחנו קוראים כרגע. לאנשים יצירתיים, DIY סטייל - להחליט שלא קונים צרכי יצירה חדשים עד שלא באמת צריכים אותם לפרוייקט ספציפי. 

 אותו עקרון יכול לעבוד גם עבור אלה שנוטים לצבור "סטוקים"במזווה המטבח – מי שמרגיש שזו נטייתו יוכל להחליט שקונים חמרים רק לפני שמבשלים/אופים משהו קונקרטי.

באותו אופן אפשר וכדאי לשים גבול לכמה אפליקציות אנחנו מורידים או רוכשים לטלפון/מחשב

 

זכרו שתמיד יהיה עוד מידע זמין לנו כשנצטרך עוד. בנתיים- למה לא פשוט להנות ממה שכבר רכשנו ושנמצא כבר ברשותינו?

 

תחשבו על זה...

................

שלכם

תמי

 

Please reload

Blog

פוסטים

מה קורה כאשר יותר מדי חפצים "מעוררים שמחה" ?

June 11, 2018

1/10
Please reload

ארכיון
Please reload

Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon