להיות בקשר עם הבית

לפני כמה שנים התארחתי אצל אחת מחברותי הטובות לקפה.
כשנכנס בנה הביתה היא החלה להכין ארוחת ערב צנועה ,לו ולמשפחה.
התבוננתי בה חותכת את הירקות, מניחה הכל באהבה בצלחות יפות ומיוחדות, מסדרת בתשומת לב על השולחן, מוציאה כילים ומפיות מקסימים ושאלתי אותה בהתפעמות אם היא בטוחה שכל זה רק למשפחה או שמא היא מצפה לעוד אורחים .
חברתי ענתה בפליאה בחזרה:" מה זאת אומרת? אנחנו האורחים הכי חשובים של עצמינו!"
המשפט הזה נתבע בי כמוטו.

כל כך נכון... חשבתי לעצמי. לא רק בארוחות כי אם בכל דבר, בכל פינה וחפץ בביתנו.

הבית שלנו אמור להעניק לנו נינוחות, שמחה, פינוק, לשקף את אהבותינו השונות, לנחם אותנו, לרגש אותנו, בריחות שאנו אוהבים, בתאורה נעימה, בחפצים שאנחנו אוהבים, בצבעים שלנו, במוסיקה שלנו, ובקיצור: לבטא אותנו על כל גוונינו באופן רחב ושופע.
הבית הוא השיקוף של נפשותינו ושל מערכות היחסים שאנחנו מקיימים בו עם יקירינו ואהובינו. אך כדי שהדבר יתקיים במלואו עלינו לקיים איתו מערכת יחסים. להיות איתו בקשר בריא ואוהב.

 

 

 

כשהייתי ילדה קראתי איפהשהו שאם מדברים לצמחים- הם שומעים. שאם נותנים להם אהבה - הם מחזירים. 
היום אני יודעת שזה נכון לכל דבר וחפץ. כן. גם לחפצים.

בחפצים שלנו יש נשמה. הנשמה שלנו ושל בני הבית. אם אנחנו נותנים להם יחס - הם מחזירים לנו אהבה בחזרה ואנחנו מרגישים את הקשר.
חשבו רגע על צמח: אם נשקה אותו באופן הנכון , נגזום ונדשן הוא יצמח ויגדל, אם ננקה את עליו מאבק הוא יבריק ויזרח אלינו, אם נגזום מידי פעם את עליו הנבולים נפנה מקום לעלים קטנים לצמוח , נסלק את הנבול והמת ונחזק את הירוק החי, הצמח מדבר אלינו, מתגמל אותנו בחזרה, לא רק בכך שהוא מתפתח אלא גם בכך שהוא ממש זורח( אם תרצו- מחייך) בכוונינו.

כך גם החפצים שלנו.

 

 


טיפוח הבית הוא בדיוק כמו טיפוח קשר. זוהי מערכת יחסים לכל דבר.

מערכת יחסים חשובה במיוחד.
אנחנו שמים את עצמינו בתוך החפצים שלנו, תחילה במחשבה: מה אנחנו רוצים ובוחרים שיהיה סביבנו ובקרבתנו, ואחר כך במערכת היחסים עם הדברים הללו- מעין דו שיח או ריקוד עדין עימם. 
מדובר בקשר של קרבה, של אינטימיות ואהבה:
סידור המיטה בבוקר, ליטוף הכרית או הדובי של הילד שלנו (האין זה כמו ליטוף לילד שלנו עצמו?) לשים לאהוב/ה שלנו לב יפה ליד המיטה או תמונה שמסמלת זוגיות בחדש השינה (האין אלה הצהרות אהבה והזמנת אהבה ורגש?) שימת פרח בפינת העבודה שלנו, יצירת פינת קריאה או מדיטציה במיוחד עבור ההפסקה שלנו, תוך שאנו חושבים ובוחרים את המנורה האהובה עלינו, השולחן הקטן שיהיה לידה ואת מה שנשים עליו( קריסטלים? עציץ קטן? הקערה האהובה מסבתא?)

 

 

 

וכמו במערכת יחסים בריאה אנו צריכים לוודא שאנחנו מתייחסים בשיא האכפתיות והרצינות לפרטנר שלנו. 
אנחנו צריכים לשאול את עצמינו : האם אנחנו בוחרים להעניק לו יחס של כבוד ? האם אנחנו מחזירים את חלקיו השונים למקומם בתום השימוש? מנקים אותו ושומרים על ההיגיינה שלו באופן תקין?
האם אנחנו מעניקים לו ליטוף? מטאטאים את הרצפה מידי פעם( יש הקוראים לזה "ללטף את הרצפה") מחליקים את המפה, מיישרים כרית? משקים עציצים? מסדרים מיטה? מתייחסים לפינות השונות ( תרתי משמע)?
האם אנחנו מפנקים את הבית שלנו מידי פעם? מניחים פרחים באגרטל בפינותיו השונות? מדליקים נרות? מבשמים? קונים משהו חדש לשמח אותו? משחררים את "בגדיו" הבלויים ורוכשים לו בגדים חדשים מידי פעם , מתקנים את מה שנשבר לו או התקלקל?

 

ואם אנחנו באמת קרובים אליו ומחוברים לכל חלקיו שהרי גם אלה שכבר לא מתאימים לו בוודאי אהובים עלינו מספיק כדי שנוכל להעניק אותם לבית חדש שיזדקק להם - ולהעניק באהבה שכן הם ספגו את נשמת הקשר הזה שיקר לנו כל כך.

 

קשר עם הבית שהוא קשר של קרבה ואינטימיות משמעו גם שימת לב אמיתית לנקיון והתחזוקה שלו. 
טיפול אמיתי בנקיון הבית ,שהוא טיפול בבריאות הבית בעיני, הינו חלק חשוב ביחסים של אהבה. 
בנקיון ותחזוקה כוונתי גם לפינות הנחבאות שלו. לאנשים רבים יש נטיה לא רק שלא לשים לב לפינות כי אם גם לדחוף לפינות כל מיני דברים. 
פינות אינן בהכרח הפינות של החדר( אם כי גם הן נכללות בהחלט)אלא גם כל מיני פינות שאינן נראות לעין: תקרת המקרר, צידי הארון, אחורי דלתות, בוידעמים, ולצערי ..גם חדרים, מרפסות, מסדרונות וחללים שונים שהופכים למחסנים. 

 

 

חשבו: האם אפשר באמת ובכנות להיות בקשר עם פינות כאלה? האין עצם הגיבוב וה"דחיפה" לשם קובע עובדה בשטח של התעלמות מוחלטת? הכחשה ממש . והאם בשיכחה והתעלמות כזו יכול מישהו לקיים קשר?

 

הטיפול הזה בבית הוא למעשה השיקוף של הטיפול שלנו בעצמינו ובמשפחותינו והבחירה האוהבת בעיני היא זו של תחושת שפע.

לשם טיפוח תחושת שפע בחיינו חיוני שנפנק את עצמינו ואת ביתנו.

עלינו לשאוף לחיי מותרות בביתנו. לא חיי מותרות המתבטאים בהכרח בכסף!! מותרות מבחינתי הם ההפך מהרעבה עצמית. משהו שמאפשר מרחב, מתוך אמונה אמיתית בשפע.  כיצד מתבטא פינוק - משתנה מאדם לאדם.
עבור אחד פרח בכלי יפה ליד המיטה או על שולחן העבודה יעשה את העבודה. עבור אחר, שמיכה רכה להתעטף בה ליד הטלוויזיה. עבור השלישי נר ריחני או שמנים ארומטים. הרביעי ירגיש מאושר כשיקיף עצמו בכמה עציצים ירוקים. החמישי זקוק לריח בישול או למכנסי צמר מחממות, השישי לכוס יין טוב, או לתמונה של מקום אהוב, מנוי לכתב עת או כוסות יפות לקפה של הבוקר...

 

 
הבנתם את הנקודה.
בכדי להעניק לעצמינו את תחושת הבית האישית ביותר שנוכל ליצור - עלינו לפנק את עצמינו! לעיתים אנחנו נחסמים ומטילים את האשמה על חוסר כסף, חוסר עזרה, חוסר זמן. אבל אלו אינם החסמים האמיתיים. למעשה זוהי תחושת החנק וחוסר השליטה שלנו.
חיים בריאים כוללים בתוכם יצירתיות וביטוי עצמי .
חיים בריאים מבטאים שפע.
שפע כזה מתבטא בתוך ביתנו בצורת הקשר האוהב בינינו לבינו.

ונדמה לי שהמותרות העיקריים שמסתתרים מאחורי כל זה הם המותרות של הזמן ותשומת הלב שאנחנו מסכימים לתת לעצמינו וכך לביתנו. 
שהרי לפעמים מספיק לגמרי מדף ספרים אחד, שולחן קטן, אדן חלון, פינה שנקדיש לעצמינו ולפינוק הזה שלנו - ובכך אנו מקדמים את עצמינו בתחושה של פינוק.
לכן , לתפיסתי, גם אם נערוך בביתינו פרוייקטים ממוקדים בנושא סדר, שדרוג, עיצוב, מיונים ואף שיפוץ - שום דבר, אבל שום דבר לא יכול להחליף את מערכת היחסים היומיומית, המתמשכת, האוהבת ומלאת תשומת הלב שלנו עם ביתנו. 
שום פרויקט לא יוכל למלא באמת את המקום המספק של קשר, שהוא מערכת יחסים מתמשכת של אהבה. 

 

 


קשר הוא דבר דינאמי שצומח, מתחזק ומעמיק. 
יתרה על כך הוא מבטאת אותנו ואת טיבינו במדוייק.

ביתנו מרגיש את החיות שלו כשמטפלים בו, כשמבחינים בו, כשנמצאים איתו בקשר. או אז הוא מחזיר לנו , ובגדול ,אהבה ושמחה: הוא מחייך בחזרה ונעים לנו בו.
המהות הזו היא משהו שהפוך לחלוטין מפונקציונאליות, מ"צריך". זוהי מהות של פעימה, של יצירתיות, של שפע.

אם תרצו, תוכלו כעת לאתגר את עצמכם. חישבו : מה אני יכול לעשות למען הבית שלי? איך אני יכול שמח אותו? ללטף אותו? אפילו בפינה קטנה או שתים.. לאילו דברים לא שמתי לב מזמן והגיע הזמן שאתיחס? איך אוכל להחמיא לו השבוע? לפנק? לטפל בו? ובעצמי....? ובמערכות היחסים שלי עם יושביו.....?

 

אכן, הרבה נקודות למחשבה... וכי האין זוהי מהותו של קשר? שנרצה להשקיע ולטפח אותו, לחשוב עליו? שנתעניין בו על בסיס יומי וקבוע? לשמור אותו קרוב ויקר לליבינו?
.........
שלכם,
תמי

Please reload

Blog

פוסטים

מה קורה כאשר יותר מדי חפצים "מעוררים שמחה" ?

June 11, 2018

1/10
Please reload

ארכיון
Please reload

Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon

השפלה 3, כפר-סבא 4440003

tamimachnai@hotmail.com

Tel: 054-6635984

  • YouTube - Grey Circle
  • White Facebook Icon

© 2017 by Tami Machnai. Proudly created with Wix.com